משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
זיכוי חברת אבטחה מכתב אישום אשר הוגש על ידי משרד הכלכלה 

תשלום גמול גלובאלי בגין עבודה במנוחה שבועית ובחג 

תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014 

הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 

דף הבית >> מידע מקצועי >> חקיקה וחדשות >> חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

הנדון:     חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

 

כללי

1.       ביום 12.12.2011 התקבל בכנסת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב -2011 (להלן: "החוק") אשר מטרתו "להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה".

2.        החוק קובע סנקציות אזרחיות ופליליות במקרה של הפרת דיני העבודה בהם עיצומים כספיים, התראות מנהליות, הטלת קנסות ועונשי מאסר וקובע מנגנונים להטלתם.

3.       החוק מרחיב  ומטיל אחריות אזרחית ופלילית, לרבות אחריות אישית גם על מזמיני שירות, ומנכ"לים של מזמיני שירות בגין הפרות חוק על ידי קבלנים המועסקים אצלם כלפי עובדיהם.

4.       החוק אוסר על התקשרות בין מזמיני שירות לקבלנים בחוזים, שאינם מבטיחים תנאי שכר בסיסיים לעובדים וקובע כי מזמין שירות או מנכ"ל שלו, שכרתו הסכם כאמור צפויים לעמוד לדין פלילי.

5.       כמו כן, הוחמרו המגבלות על התקשרות גופים ציבוריים עם קבלן בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה, שהורשעו בעבירות שונות.

6.       בנוסף לכך החוק מסדיר הקמת מנגנון של "בודקי שכר עבודה", מומחים לפיקוח ובקרה על זכויות העובדים, אשר על פי מסמכים ועל פי בדיקות שטח שיבצעו אצל המעסיקים,  יוציאו אישור תקינות שישמש הגנה למזמין שירות מפני אחריות בגין הפרות של זכויות עובדי קבלן.

א.   הטלת עיצום כספי על מעביד:

7.       החלק הראשון בחוק עוסק בהטלת עיצום כספי מדורג על מעסיק בשל הפרה של חובות המנויות בחוק ובהתאם לסיווגן. העיצום יוטל על ידי ממונה שהינו מפקח עבודה בכיר שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה לשם כך. 

8.       החוק קובע כי במקרה בו מעסיק או אדם אחר שחלה עליו חובה לפי הוראת חיקוק, עשה מעשה המהווה הפרה של הוראה כאמור רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי המפורט בחוק.

9.       כך לדוגמה מעסיק שמפר את החובה לנהל פנקס חופשה שנתית או פנקס שעות עבודה, או מעסיק המציג דרישת פרופיל צבאי בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה , צפוי לעיצום כספי של 5,000 ₪ (לגבי יחיד 2,500 ₪).

10.   בגין הפרת חובות המנויות בחלק ב' לתוספת השנייה לחוק כגון, מתן חופשה שנתית ו/או תשלום דמי חופשה ו/או תשלום פדיון חופשה, איסור העסקה בשעות נוספות, ועוד- המעסיק צפוי לעיצום כספי בסך של 20,000 ₪.

11.   בשל הפרת חובות המנויות בחלק ג' לתוספת כגון; העסקה בשעות נוספות ו/או במנוחה שבועית ללא היתר, איסור הלנת שכר, תשלום שכר מינימום, איסור פיטורי עובדת לפי חוק עבודת נשים- המעסיק צפוי לעיצום כספי של 35,000 ₪

12.   מעבר לכך החוק קובע כי במקרה של הפרה נמשכת או חוזרת העיצום הכספי יוגדל.  בהפרה נמשכת יוסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו (1/50) לכל יום שבו נמשכה ההפרה. במקרה בו בוצעה הפרה חוזרת, בתוך שנתיים מההפרה הקודמת של אותה הוראה שבגינה הוטל על המפר עיצום כספי או בשלה הורשע, יתווסף על העיצום הכספי "כפל קנס".

13.   טרם הטלת העיצום תועבר למעביד "הודעה על כוונת חיוב" ותינתן למעביד הזכות לטעון את טענותיו בכתב לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו. שר התמ"ת, לאחר התייעצות עם הארגונים הרלבנטיים, יהיה רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים בשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום.

14.   תשלום עיצום כספי אינו גורע מהאחריות הפלילית של מעביד בשל הפרת הוראת החוק. במקרה בו הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראת חוק לא יינקטו נגדו הליכי עיצום כספי ואם שילם המעביד עיצום כספי הוא יוחזר לו.

15.   החוק מטיל אחריות על מנהל כללי של תאגיד לפקח ולנקוט אמצעים סבירים למניעת הפרות חוק על ידי החברה.

16.   החוק קובע כי במקרה בו הפר התאגיד הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה, הממונה יוסמך לשלוח למנכ"ל התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה. במקרה בו לא יינקטו אמצעים ע"פ המפורט בהתראה ניתן להטיל עיצום כספי על מנכ"ל בשיעור של 50%  מהעיצום המוטל על יחיד, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

17.   בנוסף לכך קובע החוק כי במקרה בו הטיל הממונה עיצום כספי הדבר יפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

ב. התראה מינהלית למעסיק:

18.    החוק קובע כי לממונה שיקול הדעת לתת התראה מינהלית למעסיק להפסקת ההפרה, וזאת במקום הליך של עיצום כספי.

19.    במסגרת ההתראה המנהלית יפרט הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצועו, ויידע אותו על משמעות המשך ההפרה ועל זכותו לבקש את ביטול ההתראה.

20.    המעסיק רשאי לפנות לממונה תוך 30 ימים מהמועד שנמסרה לו ההתראה בבקשה לבטלה מהטעם שהוא לא ביצע את ההפרה או שהמעשה המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה. הממונה רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה.

21.   במקרה של המשך ביצוע ההפרה לאחר קבלת ההתראה הממונה ימסור למעביד דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת

22.   במקרה בו המעביד חזר והפר את הוראת החיקוק בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת.

ג.  הטלת עיצום כספי על מזמין השירות:

23.    החוק קובע הטלת אחריות אזרחית על מזמין השירות  לגבי הפרות חוק על ידי  קבלן שירות בתחום האבטחה והשמירה, הניקיון וההסעדה (להלן: "קבלן שירות"), כלפי עובדיו.

24.   ע"פ סימן ג' לחוק במקרה בו נמסרה למעביד שהוא קבלן שירות דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי הוראת חיקוק המפורטת בתוספת השלישית יודיע על כך הממונה למזמין השירות בצירוף העתק מדרישת התשלום שנמסרה לקבלן ויתרה בו כי אם לא תתוקן ההפרה או שמזמין השירות לא יפעל בתום לב לביטול החוזה ולחילוט הערובה שנתן הקבלן בתוך 30 יום ממסירת ההודעה תימסר למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב.

25.   התוספת השלישית מונה הוראות חיקוק אשר עיקרן מתן חופשה, תשלום דמי חופשה, תשלום פדיון חופשה, איסור העבודה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, תשלום גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, איסור העבדת נער, איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד, העברת סכומים שנוכו, איסור הלנת שכר ו- תשלום שכר מינימום.

26.   עוד נקבע כי במקרה בו נשלחה לקבלן התראה מינהלית, הודעה על כוונת חיוב או החלטה של ממונה שלא להטיל עיצום כספי, על הממונה לשלוח העתק ממנה למזמין השירות.

ערר/ערעור:

27.   החוק מאפשר למעביד או מזמין שירות להגיש ערר על החלטת הממונה  להטיל עיצום כספי  לפני ועדת ערר, תוך 14 ימים מהמועד שנמסרה לו ההחלטה.  ועדת הערר רשאית לבטל את דרישת התשלום או להפחית את סכום העיצום הכספית או לשנות את דרישת התשלום, ובלבד שניתנה למעביד או למזמין השירות הזדמנות לשטוח טענותיו. הוועדה אף מוסמכת לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות.

28.   מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה  ההחלטה ("ערעור בזכות"). הערעור יהיה בדן יחיד ובמסגרתו יקיים בית הדין ביקורת שיפוטית על החלטת ועדת הערר. ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי יהיה ברשות נשיא בית הדין הארצי או סגנו או שופט שמונה לכך ("ערעור ברשות")

ד.  אחריות אזרחית של מזמין השירות:

29.    החוק קובע כי חובות מעביד שהוא קבלן שירות יחולו גם על מזמין השירות בזמן העסקת העובד במתן שירות אצלו ביחס להוראות צווי ההרחבה לעניין תשלום דמי הבראה, נסיעות, פנסיה, דמי חגים, תוספות יוקר, רכיבי שכר ועוד, ובלבד:

(א)      שהשירות ניתן אצל מזמין השירות באמצעות ארבעה עובדים לפחות (בין אם העסקתם בוצעה ע"י קבלן אחד או ע"י מספר קבלנים);

(ב)      השירות ניתן משך שישה חודשים לפחות באופן קבוע ורציף;

(ג)      נמסרה הודעה למזמין השירות והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, כדלקמן-

1.  העובד דרש מהקבלן, בכתב למלא את החובה החוקית ומסר למזמין הודעה בכתב לפיה מסר לקבלו את הדרישה האמורה. הדרישה יכול שתוגש ישירות על ידי העובד או באמצעות ארגון עובדים, או ארון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים ובלבד שהעובד הסכים לכך (תובענה שהוגשה בידי העובד הנגד הקבלן ומזמין  השירות או נגד מזמין השירות לא תחשב כהודעה).

2.  מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה בכתב לפיה יש ברשותו מידע לפיו הקבלן לא מילא את החובה כלפי עובדו;

30.   הנה כי כן, עובד של קבלן שירות יוכל לתבוע באופן ישיר את מזמין השירות, בנוסף לחברת השירותים, בגין הפרה של הוראות חוק וצווי הרחבה המנויים בחוק.

31.   נוסף לכך, החוק מחייב את מזמין השירות לנקוט באמצעים סבירים, כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן העובדים אצלו. לשם כך, עליו לקבוע דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה בעובד, ולבירור המידע שבהודעה וכן ליידע את העובדים על אפשרויות אלה. מזמין שיפר חובה זו יחויב באחריות אזרחית כלפי עובד הקבלן גם אם לא נמסרה לו הודעה על כך בהתאם.

32.    בתובענה אזרחית שעניינה הפרת חובה החלה על מזמין שירות תהא לו "הגנה טובה" במקרה בו יוכח אחד מאלה:

(א)          הפרת החובה תוקנה במלואה מיום היווצרות עילת התובענה;

(ב)           מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו ע"י בודק שכר מוסמך ועם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקונה או ביטל בתוך זמן סביר את החוזה בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה;

(ג)            מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך לפני מועד הפרת החובה, ולפיהן קוימה החובה בידי הקבלן.

תנאים בחוזה בין קבלן לבין מזמין שירות-  מניעת "מכרזי הפסד":

33.    החוק קובע כי מזמין השירות מחויב לכלול בחוזה עם הקבלן הוראות הנוגעות לגובה השכר, רכיבי שכר ועלויות

 

34.    בהתאם לכך, מזמין שירות יחויב באחריות אזרחית כלפי עובד קבלן המועסק אצלו בחוק אם:

(א)          החוזה או הצעת העבודה של הקבלן לא כללו פירוט בכתב של רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו וכן עלות השכר המינימאלית, הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח, והתחייבות של מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימאלית והעלויות הנוספות;

(ב)            עלות השכר המינימאלית פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה על ידי השר או שעודכנה בהתאם לחוק או צו הרחבה;

(ג)             מזמין השירות משלם בפועל לקבלן סכום הנמוך מערך שעת עבודה שנקבעה;

35.    החוק קובע כי שר התמ"ת ייקבע את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת העבודה, וכן את ערך שעת העבודה לעובד של קבלן לפי סוגי שירות שונים ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, הוראות לעניין התחשבות בנתונים משתנים כדוגמת ותק. ערך השעה ישקף את עלות שכר העבודה והתנאים המגיעים לעובד הקבלן לפי חוק וצו הרחבה. במקרה של עדכון רכיב מרכיבי הערך השר יפרסם את ערך שעת העבודה המעדכן בתוך 30 ימים.

36.    החוק קובע כי בעניין זה יותקנו תקנות בהתייעצות עם שר האוצר וכן לפי המלצת ארגוני מעבידים ועובדים.

37.    סמכות שיפוט בתובענת עובד כנגד מזמין שירות הוקנתה לבית הדין האזורי לעבודה ולעניין ההתיישנות היום בו הפר הקבלן את חובתו הוא המועד בו נולדה עילת התובענה נגד מזמין השירות.

ה. אחריות פלילית של מזמין שירות ומנכ"ל:

38.    החוק מטיל אחריות פלילית על מזמין שירות ועל מנכ"ל התאגיד שהוא מזמין שירות בגין חוזה שנכרת עם קבלן בניגוד להוראות חוק.

39.    החוק קובע כי מזמין שירות שיפר את החובה לכלול בחוזה עם הקבלן את התנאים המחויבים בחוק או שהחוזה כולל עלות שכר פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה על ידי השר או צו הרחבה, עוברעבירה פלילית שבגינה הוא  צפוי  לקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין וזאת בגין כל עובד שהועסק על פי החוזה הפסול.

40.    נוסף לכך, החוק מחייב מנכ"ל של תאגיד שהוא מזמין שירות, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה של כריתת חוזה בניגוד להוראות החוק בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. מנכ"ל שיפר הוראה זו דינו קנס כאמור.

41.    החוק קובע חזקה לפיה מנכ"ל התאגיד הפר את חובתו, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן לעשות על מנת למלא חובתו.

42.    נוסף לכך נקבע כי במקרה של הפרת הוראת חיקוק המנויה בתוספת השלישית לחוק, ע"י הקבלן, הממונה רשאי לשלוח למנכ"ל התאגיד, שהוא מזמין השירות, התראה לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול לביטול החוזה עם הקבלן ולחילוט הערובה. במקרה של אי תיקון ההפרה בידי הקבלן, או אם התאגיד לא פעל בתום לב לביטול ההסכם ולחילוט הערובה, חלה חזקה לפיה המנכ"ל הפר את חובתו לפעול על פי ההתראה ודינו קנס - אלא אם  כן יוכיח כי עשה כל שניתן למלא את חובתו.

43.    אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות  - החוק מחייב מזמין שירות לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות של הקבלן כלפי עובד המועסק אצל מזמין השירות.  מזמין שמפר את חובתו האמורה, דינו קנס הקבוע לצדה של העבירה. אחריות זו תחול על מזמין שירות, שמפקח עבודה מסר לו הודעה בדבר הפרת חובה בידי הקבלן , והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. 

44.    החוק קובע כי חזקה היא שמזמין השירות  הפר את חובתו, אלא אם כן הוכיח  אחד מאלה:

(א)          הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו;

(ב)            הוא הסתמך בתום לב על בדיקות שנערכו בידי בודק שכר  בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה;

(ג)            מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה;

(ד)           מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, ועם גילוי הפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר - ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב;

ו. אחריות עובד ברשות ציבורית:

45.    החוק קובע כי במקרה של הפרת הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה על ידי רשות ציבורית שהיא מעביד, מוסמך הממונה לשלוח לעובד אחראי ברשות הציבורית התראה לפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים להפסקת ההפרה או למניעת הישנותה, תוך פרק זמן קצוב.

46.    במקרה בו לא יינקטו אמצעים כנדרש בהתראה תתקיים חזקה כי העובד האחראי הפר את חובתו, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן למלא החובה. במקרה של הפרת החובה יוטל על העובד קנס.

47.    במקרה של הפרת הוראת חיקוק הקבועה התוספת השלישית על ידי קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית, רשאי הממונה לשלוח התראה לעובד אחראי ברשות הציבורית לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה בידי הקבלן או לפעול בתום לב לביטול החוזה של הרשות הציבורית עם הקבלן ולחילוט הערובה, תוך פרק זמן קצוב. באם לא תוקנה ההפרה או שהרשות לא פעלה בתום לב לביטול החוזה וחילוט הערובה, חזקה שהעובד האחראי ברשות הציבורית הפר את חובתו ודינו קנס, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן למלא חובתו.

48.    עובד אחראי ברשות ציבורית חייב לפקח ולעשות כל שניתן ע"מ למנוע התקשרות עם קבלן אשר החוזה או ההצעה לא עמדו בתנאים, כמפורט בסעיף 33 לעיל ("מכרז הפסד"). הפרת החובה דינה קנס. כמו כן, ביצוע עבירה בידי רשות ציבורית או מי מעובדיה מקימה חזקה כי "העובד האחראי" הפר חובתו, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן כדי לקיים החובה.

ז.  בודק שכר עבודה מוסמך:

49.    החוק קובע כי יוקם מנגנון של בקרה ופיקוח  על זכויות עובדים באמצעות בודקי שכר מוסמכים שיבצעו בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, על פי מסמכים  ובדיקות תקופתיות בשטח אצל המעסיקים.

50.    נקבעו קריטריונים להתאמת הבודקים וכן ייקבעו הוראות דרישות הכשרה ובחינה לבודקים, שיקבלו הכרה והסמכה של משרד התמ"ת.

51.    אישור תקינות של הבודק ישמש הגנה למזמין שירות מפני אחריות להפרות של זכויות עובדי קבלן אצלו. הבודק יסייע למעסיקים לקיים את חובותיהם  וישמש את  המעסיקים אשר ירצו בכך, לדעת בוודאות שעובדיהם מקבלים את המגיע .

ח.  תיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים - שמירה, ניקיון והסעדה:

52.    אמצעי נוסף , להגברת האכיפה הוא תיקון של חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו- 1976.  

53.    בהתאם לתיקון הורחבה ההגדרה של "עבירה"  לעניין עסקאות לקבלת שירות בתחום הניקיון,שמירה ואבטחה והסעדה,  והיא כוללת בתוכה גם עבירות על הוראות החיקוקים המנויים בתוספת השלישית לחוק הגברת האכיפה. 

54.    ע"פ התיקון  תנאי לעסקה עם גוף ציבורי, בעסקאות למתן שירותי ניקיון, שמירה והסעדה הינו:

(א)          היעדר הרשעות ביותר משתי עבירות לפי כל חוקי העבודה שבתוספת השלישית של הספק או בעל זיקה אליו. במקרה בו הורשעו ביותר משתי עבירות -התנאי הינו כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה ;

(ב)           בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה. לעניין זה יראו מספר ההפרות בגינן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת אם ניתן אישור מאת התמ"ת כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר;

הוראות כלליות

55.    זכות איננה ניתנת לויתור - החוק קובע כי זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין שירות איננה ניתנת להתניה או לויתור. לפיכך,  הוראה בחוזה שלפיה ויתר עובד קבלן על זכותו לפי החוק, אין לה תוקף.

56.    איסור מתן שיפוי  עיצום כספי - החוק אוסר לשפות או לשלם במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אחר. הוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי, בטלה.

57.    איסור ביטוח מפני עיצום כספי- החוק אף אוסר לבטח, במישרין או בעקיפין, מפני עיצום כספי והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה.

58.    איסור תנית שיפוי בין קבלן למזמין שירות - החוק קובע תניה בין מזמין שירות לבין קבלן הקובעת שיפוי של מזמין השירות או תשלום לו בשל חבותו לפי חוק זה, חסרת תוקף.

59.    הוראת שעה - בתקופה של 18 חודשים מיום התחילה של החוק לעניין בודק מוסמך, יערוך את הבדיקות רואה חשבון לגבי 10% לפחות מהעובדים, לפחות אחת לתשעה חודשים.

60.    תחילת החוק - תחילתו של חוק היא שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות (יום התחילה). נכון להיום, החוק טרם פורסם ברשומות.

חוזר זה מהווה הסבר כללי והוא איננו מחליף חוות דעת רלוונטיות אשר יש לקבל בכל מקרה לגופו.

            בכבוד רב                                                                                  בכבוד רב

דוד בכור, עו"ד                                                                         שלמה בכור, עו"ד

 

 

משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון