משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
זיכוי חברת אבטחה מכתב אישום אשר הוגש על ידי משרד הכלכלה 

תשלום גמול גלובאלי בגין עבודה במנוחה שבועית ובחג 

תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014 

הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 

דף הבית >> עדכוני פסיקה >> עדכון פסיקה – תובענות ייצוגיות
הנדון:        עדכון פסיקה – תובענות ייצוגיות

 
1.       בימים אלה ניתן פסק דין חשוב ביותר על ידי בית הדין הארצי לעבודה (הרכב שופטים בראשות נשיאת בית הדין, כבוד השופטת נילי ארד, ושני סגניה- השופטים יגאל פליטמן ועמירם רבינוביץ) במסגרת תיק ע"ע  53348-01-12 גרמן ישייב נגד ח.א.ש. מערכות ושירותים בע"מ ואח'. במסגרת פסק הדין נקבע לראשונה כי   כיום, לאחר חתימתו של הסכם האכיפה אין מקום לסטות מהוראות החוק ואין מקום לאישורה של התובענה הייצוגית.
2.      בית הדין דחה הערעור כנגד ההחלטה בדבר אי אישור התביעה כתובענה ייצוגית, חייב את ב"כ המערער לשלם באופן אישי הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בקובעו כי הליכים קיבוציים היא הדרך הנכונה לאכיפת זכויות עובדים – ולא תובענות ייצוגיות.
3.      כידוע במהלך שנת 2011 נחתם הסכם קיבוצי מהפכני וחדשני לאכיפת זכויות עובדים בענף השמירה האבטחה. הסכם זה הינו חלק ממהלך משמעותי אשר ננקט על ידי ארגון חברות האבטחה למיצוב ענף השמירה והוא מהווה אבן דרך נוספת וחשובה עבור חברות הארגון.
4.      מטרת ההסכם והמנגנון שנקבע במסגרתו הינה לרכז בידי גורם אחד, מוסכם, לגיטימי, בעל הכרה ציבורית, ובשיתוף מלא עם הארגון, את נושא אכיפת הוראות ההסכם הקיבוצי והוראות חוקי העבודה על מנת לצמצם את כמות התביעות, הביקורות, החקירות, השימועים של גורמי הרגולציה השונים והלקוחות כלפי חברות האבטחה ולהפחית את כמות התביעות המוגשות כנגד חברות שמירה החברות בארגון.
5.      חתימת ההסכם הובאה לידיעתם של גורמים שונים אשר נתנו את ברכת הדרך כולל נשיאת בית הדין הארצי לעבודה כבוד השופטת נילי ארד ומנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת מר חזי אופיר.
6.      ממועד חתימת ההסכם החלה פעילות נמרצת ואפקטיבית של ועדת האכיפה ומלבד מערך חוזרים המוצג לעובדי החברות והצגת אישור רו"ח והצהרת החברה בדבר עמידתה בהוראות החוק הרלבנטיות, מתבצעות בדיקות של חברות אבטחה רבות וזאת בעזרתו של הגורם המקצועי החיצוני בוועדה. הועדה מתכנסת באופן רציף ואף מטפלת בפניות פרטניות של עובדי חברות אבטחה החברות בארגון תוך שיתוף פעולה מלא עם נציגי ההסתדרות.
7.      בד בבד הצטרפה ההסתדרות להליכים ייצוגים כנגד חברות אבטחה החברות בארגון תוך צירוף הסכם האכיפה והבעת עמדה נחרצת נגד אישור התביעה הייצוגית וניהול הליך ייצוגי כנגד חברה הכפופה להסכמים הקיבוציים הרלבנטיים בהם הסכם האכיפה.
8.      ניכר כי בעקבות פעולות אלה במהלך החודשים האחרונים חל שינוי במגמת שופטי בית הדין הארצי לעבודה בכל הנוגע לאישור תובענות ייצוגיות כנגד חברות אבטחה הסמוכות להסכם האכיפה (ועל כך עמדנו בין השאר במסגרת גיליון "מצודה" מספר 14 אשר פורסם בחודש אוגוסט האחרון).
9.      עמדת בית הדין הארצי הובעה באופן נחרץ ביותר, במסגרת פסק הדין הכולל קביעות חשובות ביותר בעבור חברות האבטחה, ובכלל:
(א)        בפתח פסק הדין ציין בית הדין כי: "בערעור שלפנינו נדרשים אנו שוב להכריע בשאלה, האם יש מקום לאישורה של תובענה ייצוגית כאשר חל על יחסי הצדדים הסכם קיבוצי, וזאת חרף הוראתו של סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן – החוק)? במקרה זה, דעתנו היא שכיום, לאחר חתימתו של הסכם האכיפה, אין מקום לסטות מהוראתו המפורשת של החוק, ואין מקום לאישורה של התובענה הייצוגית כפי שביקש המערער. טעמינו לכך יפורטו בהמשך הדברים.".
(ב)        בית הדין חזר בו מהאמור בפסיקת בית הדין הארצי בעניין יגאל וירון (עליו עמדנו בחוזר קודם מיום 8.1.11) וקבע כי: "במצב בו אנו עומדים היום, לאחר חתימת הסכם האכיפה, נוכח המנגנונים היעילים שנקבעו בו והשקיפות בה מחויבות החברות המעסיקות לגבי זכויות עובדיהן, ומשההסתדרות מצויה בעיצומן של הבדיקות המדגמיות, ואף בדיקות עומק, אצל המעסיקים השונים בענף, מן הראוי לחזור אל ההיגיון הבסיסי העומד בבסיסו של סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק, והוא מתן האפשרות לארגוני העובדים לפעול במישור יחסי העבודה הקיבוציים מול ארגוני המעסיקים וחבריהם. זאת, בהתאם למדיניותו רבת השנים של בית הדין לעבודה, לפיה ארגון העובדים הוא הגוף המשפטי שייצג באופן הנאמן והראוי ביותר את עניינם של כלל העובדים שבמקום העבודה המאורגן, ויפעל למיצוי זכויות העובדים בכללם באופן המיטבי והיעיל ביותר. אישור הגשת התובענה הייצוגית במצב שבו ההסתדרות פועלת בהתאם להסכם האכיפה, משמעותו תהיה ריקון מתוכן של סעיף 10(3), אשר תכליתו כאמור היא מתן עדיפות ברורה לאכיפת זכויות העובדים במקום עבודה מאורגן באמצעות ארגון העובדים."
(ג)         עוד קבע בית הדין, ביחס להסכם האכיפה, כי: "הסכם האכיפה מהווה נקודת מפנה של ממש במידת מעורבותה של ההסתדרות בהגנה ובאכיפת זכויותיהם של העובדים בענף השמירה והאבטחה. זאת, ככל הנראה, גם מתוך הפנמת פסיקתנו בעניין, כאמור. במסגרת הסכם האכיפה לקחה על עצמה ההסתדרות לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הארגון הארצי, לאכיפת זכויות העובדים בענף.".
(ד)        כן קבע בית הדין כי: "ההסתדרות, כארגון היציג של העובדים בענף השמירה, היא המייצגת הטבעית של זכויות העובדים החברים בה. ההסתדרות היא הלוקחת בחשבון את האינטרסים של כלל העובדים, הן העובדים הפעילים המועסקים כעת על ידי מעסיק החבר בארגון המעבידים, והן אלה שכבר פרשו מעבודתם אצלו, ואפילו הם פרשו לגמלאות (ראו לעניין זה בג"ץ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' ביה"ד הארצי לעבודה, ניתן ביום 28.4.2011). לעומת זאת, בהליכי תובענה ייצוגית, מדובר בדרך כלל בתביעות של עובדים שהעסקתם הסתיימה. אף ייתכנו מקרים בהם לתובעים ולבא כוחם אינטרס בקבלת דמי הייצוג, ולאו דווקא אינטרס של תשלום כספי הזכייה לעובדים שכבר עזבו את עבודתם אצל החברה המעסיקה. כך יכול להיווצר מצב שבו הנהנה העיקרי מהליכי התובענה הייצוגית עשוי להיות התובע ועורך הדין המייצג. ההסתדרות, לעומת זאת, אינה בעלת אינטרס כספי כלשהו באכיפת זכויות העובדים, וסביר כי היא תדאג טוב יותר, מתוך עצם מהותה ותכלית קיומה כארגון עובדים, לתשלום הזכויות שקופחו, גם באמצעות הסדרי תשלומים."
(ה)       לסיכום קבע בית הדין ש- " תוצאת הדברים היא, כי אין מקום במקרה זה לאשר את ניהולה של התביעה כתובענה ייצוגית, ויש מקום לאפשר להסתדרות לפעול על פי המתווה שהציגה לפנינו באמצעות ועדת האכיפה. ככל שלמערער יהיו השגות על אופן פעולתה של ההסתדרות, פתוחה לפניו הדרך לפנות לוועדה הפריטטית כאמור בהסכם הקיבוצי משנת 2008, או לוועדת האכיפה. יובהר, כי אין בדחיית הערעור כדי למנוע מן המערער המשך בירור תביעתו האישית המתנהלת בבית הדין האזורי, בד בבד עם הליך זה. בא כוח המערער ישלם את הוצאות החברה בהליך הערעור בסך 5,000 ש"ח."
10.   מדובר בפסיקה חשובה ביותר אשר יש בה בכדי לשנות את כללי המשחק ביחס לניהול הליכים ייצוגיים כנגד חברות שמירה ואבטחה מקרה בו חלות הוראות הסכם האכיפה. אנו רואים בפסק הדין הישג משמעותי ביותר בעבור חברות האבטחה, המשקף באופן מלא עמדתנו כפי שהוצגה בפני בתי הדין ביחס למהות ההליכים הייצוגיים והנזק הרב אשר עשוי להיגרם לעובדים כתוצאה מהפקדת חלוקת כספים בידי משרד עו"ד חיצוני. וכן את עמדתנו ביחס לחלופה האמיתית שנוצרה עם חתימת הסכם האכיפה ויישומו באמצעות עבודת הוועדה המשותפת.
 
 
             בכבוד רב
                                                                                                            דוד בכור, עו"ד
משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון