משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
זיכוי חברת אבטחה מכתב אישום אשר הוגש על ידי משרד הכלכלה 

תשלום גמול גלובאלי בגין עבודה במנוחה שבועית ובחג 

תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014 

הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 

דף הבית >> עדכוני פסיקה >> דחיית בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית
תל-אביב, כ' ניסן תשע"ה
                                                                                                            9 אפריל 2015
 
לכבוד
קהל לקוחותינו
 
 
 
 
א.ג.נ,
 
הנדון:                דחיית בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית
  1. מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה בעילות של אי תשלום דמי חופשה שנתית ודמי מחלה לרופאי שיניים מכוח חוק חופשה שנתית, חוק דמי מחלה, חוק שעות עבודה ומנוחה וחוק הגנת השכר כנגד חברת ש.ל.ה שירותי רפואה בע"מ.
  2. החברה הגישה תגובתה לבקשה במסגרת בקשה לדחות את הבקשה על הסף בטענה כי ביום 6.12.12, כארבע שבועות לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כתביעה ייצוגית, נחתם הסכם קיבוצי בין הסתדרות הרפואית בישראל, ארגון רופאי שירותי בריאות כללית וועד רופאי השיניים של ש.ל.ה לבין ש.ל.ה.
ההסכם קובע, בין היתר, כי לנציגות הקופאים לא תהיינה דרישות בכל הנוגע לנושאים שהוסדרו בהסכם הקיבוצי בגין התקופה שעד לחתימתו.
  1. כמו כן נטען כי העובד הזדרז להגיש את בקשת האישור ביודעו כי מתנהל משא ומתן מתקדם לחתימתו של הסכם קיבוצי.
  2. לאור האמור לעיל, טענה החברה כי בהתאם לסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות לא ניתן להגיש תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו.
  3. העובד הגיש תגובתו לבקשה לסילוק על הסף וטען כי:
  1.   במועד הגשת הבקשה לאישור לא חל הסכם קיבוצי על עובדי החברה שכן ההסכם הקיבוצי נחתם כארבעה שבועות לאחר הגשת הבקשה לאישור.
  2.   החתימה על ההסכם הקיבוצי לאחר הגשת הבקשה לאישור נעשתה בחוסר תום לב בניסיון "לחמוק מעונש".
  3.   ארגון העובדים הוקם כשנתיים וחצי טרם הגשת הבקשה ומאז לא נקט בצעדים ארגוניים של ממש. העובדה כי ההסכם נחתם מיד לאחר הגשת הבקשה, מעלה חשש שאין מדובר בארגון אותנטי או שהארגון אינו נוקט צעדים למען העובדים.
  4.   ההסכם הקיבוצי שנחתם אינו מסדיר את סוגיית הפרת זכויותיהם של רופאים בעבר. על פי הפסיקה, הסכם קיבוצי לא רטרואקטיבי אינו יכול להוות נימוק לדחיית אישורה של תובענה ייצוגית.
  5.   ההסכם אינו מטיב עם הקבוצה שייצוגה מתבקש. ההסכם מעגן חקיקת מגן קוגנטית והטבעות המקובלות בענפים אחרים, כנגדן הסכימה נציגות הרופאים לוויתורים מפליגים, המשך פגיעה בחוקי מגן, פגיעה בעובדים חדשים והגבלה של חופשה העיסוק של העובדים בניגוד לדין. הדבר עומד בניגוד לסעיף 21 לחוק הסכמים קיבוציים הקובע כי לא ניתן להתנות על חקיקת מגן קוגנטית אלא לטובת העובד.
  6.   ההסכם הקיבוצי קובע כי "הסכם זה יחול על רופאי השיניים המועסקים כיום או שיועסקו בעתיד". כלומר הוא צופה פני עתיד.
  1. ביום 06/01/15 ניתנה החלטת בית הדין אשר דחתה הבקשה תוך קבלת עמדת החברה בעניין עליונות ההליכים הקיבוציים על פני מכשיר התובענות הייצוגיות.  
  2. במסגרת ההחלטה התייחס בית הדין למספר נקודות חשובות, ובכלל זה:
  1. בית הדין שוכנע כי הזירה הנכונה לטפל בהפרת זכויות עובדים היא באמצעות ארגון עובדים ולא באמצעות תובענות ייצוגיות:
"הלכה נקוטה לפנינו לפיה במקום עבודה מאורגן, בו חל הסכם קיבוצי על הצדדים, הדרך העדיפה לאכיפת זכויות העובדים היא באמצעות ארגון העובדים ולא באמצעות תובענות ייצוגיות רציונל זה נולד בפסיקת בית הדין לעבודה ואומץ על ידי המחוקק בחוק תובענות ייצוגיות".
  1. לעניין חתימת ההסכם הקיבוצי לאחר הגשת הבקשה לאישור, קבע בית הדין :
"אכן מבחינה סמנטית נוקט פרט 10(3) לחוק בלשון עתיד, ולכאורה עולה ממנו כי כל עוד לא חל הסכם קיבוצי על הצדדים, מותר לתובע הפוטנציאלי להגיש תובענה ייצוגית. עם זאת, אין בכך כדי לחייב את בית הדין לקבל את הבקשה ובוודאי שלא ניתן לצפות כי בית הדין והצדדים יתעלמו מקיומו של ההסכם הקיבוצי. דבר אחד הוא להגיש את הבקשה ודבר אחר הוא לקבל את המבוקש.
כאשר ארגון העובדים והמעסיק מנהלים משא ומתן שקול וענייני ומתקרבים לחתימת הסכם קיבוצי, אין זה ראוי שעובד יגיד בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין אותן זכויות שעתידיות להיות מוסדרות בהסכם הקיבוצי. יתר מזאת, המגיש תובענה ייצוגית בעת ניהול מו"מ קיבוצי, ראוי שינהג בזהירות יתרה ויבדוק כדבעי את השלב בו מצוי המו"מ והצפי להתקדמותו. תוצאות בדיקתו זו חייבות להיות השפעה מכרעת, אם לא בלעדית, על ההחלטה האם להגיש את התובענה הייצוגית.
לא ניתן להתיק מצב של מעין "מרוץ סמכויות" בין ארגון עובדים לתובע ייצוגי. יש לאפשר לארגון העובדים ולמעסיק לנהל את המשא ומתן ביניהם באורך רוח, בשקדנות והמתינות, מבלי שתובע ייצוגי פוטנציאלי ירחף עליה כעננה ויביא חלילה לידי חתימת הסכם קיבוצי בחיפזון. מקום שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בזמן ניהול מו"מ קיבוצי, וזאת מבלי לבדוק כהלכה את מצב העניינים בו ומבלי שיוכח כי עסקינן במו"מ סרק, סבורים אנו כי יש לדחות את הבקשה לאישור. אחר יוריד הדבר לטמיון באבחת חרב את מאמצי ארגון העובדים והמעסיק להגיע להסדר המיטיב עם כל הצדדים.
  1. ביחס לטענת תום הלב של החברה, קבע בית הדין:
"עצם מועד חתימת ההסכם, כארבעה שבועות לאחר הגשת הבקשה, אינו יכול לבדו להוות ראיה לכך שההסכם נחתם בחוסר תום לב. כעולה מעדות מר הלפרין וכפי שטען מידן, המשא ומתן בין ש.ל.ה לנציגות הרופאים התנהל משך שנתיים. זהו פרק זמן סביר בהחלט לגיבושו של הסכם קיבוצי מקיף ומעמיק".
  1. לגבי טענת העובדים כי ההסכם צופה פני עתיד, נקבע:
"הסדר זה מבטא שיקול כלכלי הגיוני של המעסיק, שכן בחתימה על סעיף מיצוי תביעות העבר הוא מבטיח עצמו מפני נקיטת הליכים קיבוציים ביחס לאותן זכויות, ובכך תוחם את העלות הכלכלית של ההסכם הקיבוצי. זהו אחד התמריצים המשמעותיים עבור המעסיק להיכנס להסדר קיבוצי והדבר אך הגיוני.
......
עינינו הרואות שבית הדין הארצי אינו רואה פסול בהסכם קיבוצי שלא חל רטרואקטיבית ובנוסף שולל תביעות אישיות של העובדים לתקופה שלפני חתימתו. מקל וחומר שאין כל סיבה שלא לכבד את ההסכם הקיבוצי שנחתם בעייננו..."
  1. לעניין טענת התובע הייצוגי כי יש בסעיפי ההסכם כדי לוותר על זכויות קוגנטיות, נקבע-
"מדיניות בתי הדין לעבודה שעוגנה בפסיקה לאורך השנים, היא להימנע מהתערבות בתוכנם של הסכמים שהושגו במשא ומתן קיבוצי אלא במקרים חריגים וקיצוניים...
כך גם במקרה דנא, בית דין זה לא ישים עצמו בנעלי ארגון העובדים והמעסיק ולא יבחן את שוויו הכלכלי של ההסכם הקיבוצי, אם עולה שווי הזכויות הניתנו בו על שווי הוויתורים אם לאו. אין לבית הדין הכלים או היכול לעשות זאת ואין זה מתפקידו. חזקה על נציגות הרופאים, המודרכת על ידי ההסתתרות, שההסכם הקיבוצי עליו חתמה מטיב עם העובדים המיוצגים, והנתבעת תמכה זאת בעדויות".
  1. לעניין תום ליבו של התובע הייצוגי קבע בית הדין:
"לו היה מידן פונה לש.ל.ה או לנציגות הרופאים מתוך מטרה כנה לברר כיצד מתקדם המשא ומתן בינם, ייתכן שהיה מגלה שהסכם קיבוצי עתיד להיחתם תוך זמן קצר. לחילופין, יכול להיות שהייתה מתקבלת תשובה אחרת מטעמם, או שלא היו מגיבים כלל. כל תגובה או התעלמות מצד ש.ל.ה או מצד נציגות העובדים הייתה מסייעת בידי בית הדין לבחון את נכונות טענתו של מידן לפיה נחתן ההסכם בחופשה, על מנת "לחמוק מעונשה של התובענה הייצוגית". מאחר שמידן לא מצא לנכון לערוך בירור מוקדם, ונחפז בעצמו להגיש את הבקשה לאישור, נותרו לפני בית הדין רק טענותיו הספקולטביות של מידן, ובהן לא די להוכחת טענתו.
....
מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי מי שנהג בחוסר תום לב לא הייתה ש.ל.ה אלא מידן עצמו. מידן הוא שמיהר להגיש את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית ביודעו על כך שמתנהל משא ומתן מתקדם בין ש.ל.ה לנציגות הרופאים וזאת מבלי לבצע בירור מוקדם באשר להתקדמות המשא ומתן או פניה מוקדמת שעניינה כוונתו להגיש תובענה ייצוגית".
  1. מדובר בהחלטה בעלת משמעות מכרעת, המסמלת את מגמת בתי הדין לדחות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות במצב עניינים בו נחתם הסכם קיבוצי וזאת על אף שהחתימה על ההסכם הקיבוצי נערכה לאחר הגשת הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. יחד עם זאת מדובר בפסיקת בית הדין האזורי אשר אינה הלכה מחייבת, וייתכן כי יוגש ערעור בנדון.
  2. עותק החלטת בית הדין מצ"ב לעיונכם.
 
 
            בכבוד רב,                                                                                 בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד                                                                         שלמה בכור, עו"ד
 
 
 

 
משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון