משרד עורכי דין ונוטריון - Law Office & Notary - 03-5103906


    תחומי התמחות
 
     יצוג עובדים
     יצוג מעסיקים
     פנסיה
    משא ומתן קיבוצי
     ביטוח לאומי 
     נוטריון
    תאונות עבודה
    תאונות דרכים
    תביעות יצוגיות
 
 

חדשות חקיקה
זיכוי חברת אבטחה מכתב אישום אשר הוגש על ידי משרד הכלכלה 

תשלום גמול גלובאלי בגין עבודה במנוחה שבועית ובחג 

תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014 

הפרשה לפנסיה – מבקשי מקלט 

הסכם קיבוצי בדבר העסקת אנשים עם מוגבלויות 

הסכם קיבוצי ענפי – עובדי אבטחה דברי הסבר ופרשנות 

"צוק איתן"- יחסי עובד ומעביד במהלך המבצע 

עדכוני פסיקה וחקיקה 

עדכון שכר מינימום 

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 

דף הבית >> עדכוני פסיקה >> דחיית בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית
תל-אביב, כ' ניסן תשע"ה
                                                                                                            9 אפריל 2015
 
לכבוד
קהל לקוחותינו
 
 
 
 
א.ג.נ,
 
הנדון:                דחיית בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית
  1. ביום ה- 04/03/2015 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתיק ע"ע 7229-05-12 ענבל- קימל בתיה נ' מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ ואח' (מותב ברשות נשיא בית הדין הארצי, יגאל פליטמן).
  2. מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה בעילות של ניכויים לקרן רווחה, אילוץ לחתום על כתב ויתור וכן איחור בתשלום השכר (שכר העובדת שולם בדרך קבע ביום ה-9 לחודש שלאחר ביצוע העבודה).
  3. בית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשת העובדת לאישור התביעה כתביעה ייצוגית וכי העובדת אינה מתאימה לייצג את הקבוצה הרלוונטית משום שחתמה על כתב ויתור שאין לדעת את תוכנו, נסיבות חתימתו, והאם יש בנסיבות אלה כדי להוות ויתור על זכות התביעה. בית הדין האזורי הוסיף, כי נושא זה מצריך בירור פרטני שאינו ראוי להיעשות במסגרת הליך ייצוגי, ולכן בנסיבות אלה, העובדת אינה מתאימה לייצג את הקבוצה הרלוונטית, ובקשתה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית נדחתה.
  4. העובדת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בגין קביעה זו, במסגרתו טענה:
א. הנטל להוכחת כתב הוויתור ובכלל זה, נסיבות חתימתו, תוכנו ותקפותו מוטל על החברה. כתב הוויתור לא הוצג ולא הוכח תוכנו.
ב. בית הדין האזורי טעה, כאשר החסיר מקביעתו כי העובדת אינה מתאימה לייצג את כלל חברי הקבוצה, את ההצדקה לדחיית הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. על בית הדין היה להורות על החלפת התובע המייצג, בפרט כאשר הוכח עילת תביעה אישית.
  1. החברה הגישה תגובתה לערעור, במסגרתה טענה:
  1.  על החברה חלים הוראותיהם של מספר הסכמים קיבוציים המסדירים את תנאי העסקתם של העובדים ובמשך כל השנים נהגה החברה ליישם הורות ההסכמים הקיבוציים, בסיוע ובליווי צמוד של הסדתרות העובדים הכללית החדשה.
  2.   ניהול הליכים קיבוציים ו/או פרטניים עדיף בעליל על ניהול הליך "ייצוגי".
  3.   בשנים האחרונות נעשו מספר פעולות כולל חתימת הסכם האכיפה בענף השמירה וביצוע הליך ביקורת ובדיקה אצל החברה במטרה לברר אצת העובדות לאשורן ולאכוף ביצוע ויישום הוראות ההסכמים היבוציים הענפיים וחוקי המגן לרבות בגין תקופת העבר. הסכם זה כולל מנגנוני בקרה, ידוע עובדים בזכויותיהם, אכיפםה אפקטיבית ומנגנון זמין ויעיל של בירור פניות ותלונות עובדים.
  4.   החברה מעוניינת בכך שוועדת האכיפה תבצע בדיקה לגביה ביחס לליקויים הנטענים בערעור זה כולל בגין תקופות החורגות מתקופת ההתיישנות ומתחייבת ליישם החלטות הוועדה לרבות ביצוע תשלומים בהם תחוי על ידי הוועדה.
  5.   החברה אף מוכנה לכך שייקצה פרק זמן לצורך ביצוע הביקורות ועדכון בית הדין בממצאיה.
  6.   קבלת הערעור מעקרת מתוכן את הוראות חוק תובענות ייצוגיות.
  1. לאור האמור לעיל, טענה החברה כי בהתאם לסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות לא ניתן להגיש תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו.
  2. בבית הדין האזורי צורפה עמדת ההסתדרות, אשר התנגדה לבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, בשל קימו של הסכם קיבוצי המונע אישור התביעה כתובענה ייצוגית מכח סעיף 10 (3) לתוספת השנייה לחוק. במהלך הדיון בערעור הודיעה ההסתדרות על היכנסו לתוקף של הסכם האכיפה.
  3. ביום 04/03/15 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי אשר דוחה את הבקשה תוך קבלת עמדת החברה בעניין עליונות הליכים הביקורת שננקטו בשיתוף ההסתדרות וארגון המעבידים היציג ויישום הסכם האכיפה בעניינה של החברה אל מול ההליך הייצוגי.
  4. במסגרת ההחלטה התייחס בית הדין הארצי למספר נקודות חשובות, ובכלל זה:
  1. בית הדין שוכנע כי העובדת אינה מתאימה להיות תובע מייצג:
"אנו סבורים שהמערעת אינה מתאימה להיות תובע מייצג במקרה הנוכחי לא רק בגלל כתב הוויתור עליו חתמה, אלא בשל סםר ממשי, האם הייתה מעוניינת לתבוע רכיב זה. כאמור, המערערת צרפה את תלוש שכר ינואר 2005 כהוכחה לניכוי בן 10.3 ש"ח שלא כדין לקרן רווחה שנועדה לממן לעובדים מתנות לחגים בנוסף להשתתפות המעסיק במטרה זו. .. הרושם המתקבל הוא שרכיב זה לא עמד בראש ממעייניה של המערעת, ומבחינתה הניכוי נעשה גם בהסכמה תמורת שי לגים שוודאי לא התנגה לו. בנסיבות אלה אין מקום להחליף את התובעת בתובע מייצג אחר... כאשר ננבחר מלכתחילה תובע מייצג בלתי מתאים".
  1. בהמשך ההחלטה קבע בית הדין כי :
"גם אם הנימוק לאי החלפתו של התובע המייצג באחר לא די בו במקרה הנוכחי לדחיית הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, קיומו של הסכם האכיפה צריך לביא לתוצאה זהה".
  1. בית הדין הבהיר מפורשות כי:
"הסכם האכיפה בענף השמירה משנץ 2011 הוא חידוש מבורך שעשוי להביא מזור לחוליים שהיו בענף זה. לכן, יש לעודד שימוש בו גם לגבי זכויות שבעבר לאור העיקרון שבהסכם זה לפיו לא תהא הגבלה של בדיקת זכויות גם לגבי העברה ללא התיישנות. ההסכם הוא לא טלית שכולה תכלת, אך הוא יבחן במבחן התוצאה..."
  1. לסיכום ציטט בית הדין את פסק הדין בעניין ישייב, אשר קבע כי-
"נוכח הצהרת ההסדתרות בנוגע לפעילותה בכוח ובפועל לחיישום אקטיבי של הסכם האכיםה לרבות בדיקת עמק של אכיפת ההפרשות לפנסיה לעובדי החברה בהווה ובעבר, קמה המניעות הסטטוטורית אשר תכליתה מתן עדיפות ברורה לאכיפת זכויות העובדים במקום עבודה מאורגן, לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, והענקת הגנה סטטוטורית לצדדים אלה, מפני השימוש בכלי התביעה הייצוגית. ככללם של דברים, מכוח הוראותיו של הסכם האכיפה ומטרתו, ולאור הצהרות ההסדתרות והחברה בדבר הפעלת ההסכם באופן תכליתי ומעשי במושא התובענה, יש לפעול במישור הקיבוצי ולמצות את הליך ועדת האכיפה, לפי המתוונ שהצגה לפנינו ההסתדרות, המייתר מעיקרו את עילת התובענה הייצוגית. משכך הוא, ניהול תובענה ייצוגית בנסיבות המקרה אינה הדרך היעילה ביותר ואינה הדרך ההוגנת להכרעה במחלוקת".
  1. מדובר בהחלטה בעלת משמעות מכרעת, המסמלת את מגמת בתי הדין לדחות בקשות לאישור תובענות ייצוגיות במצב עניינים בו נחתם הסכם קיבוצי תוך קבלת עמדת החברה בעניין עליונות הליכים הביקורת שננקטו בשיתוף ההסתדרות וארגון המעסיקים הרלוונטי ויישום הסכם האכיפה בעניינה של החברה אל מול ההליך הייצוגי.
  2. עותק החלטת בית הדין מצ"ב לעיונכם.
 
 
            בכבוד רב,                                                                                 בכבוד רב
דוד בכור, עו"ד                                                                         שלמה בכור, עו"ד
 
 
 

 
משרד עו"ד ונוטריון שלמה בכור - בית התעשיינים - קומה 10 רחוב: המרד 29, תל-אביב 68125 - טלפון רב קווי: 03-5103906, פקס: 03-5103905 - עורך דין דיני עבודה ונוטריון